<h1>אהל מועד שער איסור והיתר דרך ח'</h1>
<h2>דף לז.</h2>
וזה ממה שפסק רשב"א גבי משנת ואלו אסורין ואיסורין בכל שהוא הלכה למעשה שכת' הראב"ד ז"ל יין נסך גמור יין ביין במשהו אוסר תערובתו בהנאה ואם נתחלפה לו חבית של יי"ן בחבית של התר ולא הכיר איזו של התר הא' אסורה בהנאה והאחרת מותרת סתם יין אפי' יין ביין ימכר כולו לגוים חוץ מדמי אותו יין ולעניין שאר איסורי הנאה כערלה וכלאי הכרם וכיוצא בהם אם נתחלף אוכל באוכל אפי' הוא דבר שבמנין שאוסר כל תערובתו לענין אכילה הוא זה אבל לענין הנאה חשיבותו גורם שאוסרים דמיו ואם הוליך הנאתו לים המלח השאר מותר בהנאה כדין חבית של יי"ן ואם נמוח בשל התר בזה נשתנו דברים האסורים בהנאה מיין נסך דיי"ן אוסר תערוב' בהנאה ושאר איסורי הנאה כגון ערלה וכלאי הכרם וכיוצא בהם אם נמוחו בטלין במאתים ומותרין אפי' באכילה.
ויין במים נמי אם נתערב בו כדי שיהו המים ראוין לשתות על ידו בתורת יין אפי' ע"י הדחק הרי הוא ככבשין ואוסר הכל וכן הדין בסתם יינן שאם נתערב בו הרבה כדי שכנגדו במים יהיו ראוין לשתייה על ידו הכל אסור בהנאה ולרשב"א אפי' בידוע ימכר כולו לגוים חוץ מדמי יי"ן שבו וכבר פירשתי זה אני אך בירוש' [ע"ז פ"ה הי"ג] מצאתי סעד לראב"ד ז"ל דאמרי' התם מודה רשב"ג ביין לתבשיל שאסור (אפי') [אלמא] בכל מכשירי האוכל מודה רשב"ג ביין לתבשיל שאסור אפי' בכלי מפני שהוא כגופו של יין נסך ומיהו מה שכתב גבי יין ביין בסתם יינם לא נ"ל אלא יין ביין בענין שיש בו כדי שיכשיר בכנגדו במקום אחר מותר לרשב"ג למוכרו לגוים חוץ מדמי יי"ן שבו ויש לידע דלא עדיף דבר שבמנין מיין ביין ויש ליזהר בדבר הנקח מן הגוי שלא למוכרו לו שמא יחזור וימכור לישראל.
